טיימ-ליין
לפני 10000~ הופעת הבני אנוש על יבשת נסה (Nessa)
במשך אלפי שנים מאז הופעתם בני האנוש חיו בשבטים קטנים מנסים לשרוד מהאדמה.
לפני 3000 שנה – "מלחמת ההבטחות השבורות"
מעט מאוד ידוע על המלחמה הזאת. אגדות מספרות שהעולם עצמו נקרע לגזרים על-ידי קסם עתיק. זוהי מלחמה אשר סדקה את מארג המציאות עצמו. לא ידוע הרבה על מה היה לפני או מה גרם למלחמה אבל העולם רעד והשתנה ללא היכר. נקודה זו בזמן מסמלת יותר מכל את תחילת עידן בני האנוש כפי שאנו מכירים אותו היום.
במשך מאות שנים שבטים הפכו לכפרים, כפרים הפכו לעיירות, האדם התרבה ויישב את נסה, עיירות הפכו לערים וקמו ממלכות. עם הממלכות התפתח גם המסחר, השגשוג והמלחמות.
לפני 520 שנה – הקמה של לינד
באזור שנמצאת כיום לינד היו מספר רב של "ממלכות" קטנות שנלחמו אחת בשנייה על עושרה של האדמה. כל עיר או אזור נשלט ע"י "מלך" אחר והם כילו את כוחם במלחמות אחד בשני. רג'ינלד לינד אשר שלט באותה התקופה באזורים נרחבים ליד הים הפנימי אפריליאס, הזמין את המלכים של 10 הממלכות הגדולות באזור לדון בשלום בין הממלכות.
באותו יום גורלי שבעה מתוך עשרה שליטים הסכימו להתאחד לממלכה אחת תחת דגלו של לינד, ממלכה שלימים תהיה הממלכה הגדולה והחזקה ביבשת. במהלך השנים לינד התרחבה, כבשה אדמות וביססה את מעמדה.
לפני 210~ שנים – הקמה של סולווד
סולווד היה כפר קטן ונידח בממלכת לינד, בשטח שהיה תחת שליטתו של הברון בארן סיליה. זה היה אזור כמעט נטוש, בלי דרכים, נתיבי מסחר או שום דבר אחר שיכל לקדם את הכלכלה. הכפר עצמו התפרנס בקושי מכריית הברזל שהיה במכרות הקרובים. זה היה ברזל באיכות ירודה, שבקושי יכול היה לשמש להכנת מחבתות או סירים. תושבי הכפר היו אנשים כל כך עניים שהם לא יכלו לעבור לשום מקום אחר. כל שהם יכלו לעשות זה לשרוד.
אבל את הכתר כל זה לא עניין. אומנם הם הציבו שם את הברון סיליה, אבל הם לא נתנו לו את הכלים בשביל להתמודד עם הקשיים באזור. המחלות והשודדים המשיכו לפקוד את את האזור, והברון, למרות כל מאמציו לא הצליח להטיב עם אנשיו.
לפני 180 שנה – הופעת הסולריום
החוזה של הברון סיליה , יצירת הסולריום.
לבסוף הברון סיליה חשב שהוא מצא פתרון, לפחות זמני, לאנשיו. הוא חתם על עסקה עם ישות חזקה ומסתורית שהעניקה למכרות שלו את הסולריום – המתכת הטובה ביותר שהעולם ידע עד אותו הזמן, אבל הציב בתמורה אליה תנאי קשה מאוד, שלברון לא הייתה ברירה אלה להסכים לו.
בארן סיליה ידע שהוא מתעסק עם כוחות גדולים ממנו, שהוא לעולם לא יכל להבין עד הסוף, אבל הוא בחר להענות לעסקה בשביל לספק לאנשיו פתרון זמני, פתרון שיציל אותם בהווה אבל יעלה להם רבות בעתיד. הוא היה נואש לקנות עוד כמה שנים לפני שיגיע הקץ אל אנשיו, ולפחות בזה הוא הצליח.
לפני 120 שנה – עזיבתו של סיליה
נכדו של הברון סיליה, הרוזן דקלאן סיליה עזר ליצור עושר לכפר, לאנשים ולסיליה עצמו בעזרת הסולריום והכרייה. הוא היה איש עשיר וראש של כפר גדול משגשג ואזורים נרחבים נוספים. הוא הופקד על איסוף מיסי הכתר באזור.הוא ריכז את המיסים, דיווח לכתר על מה שקרה בכפר ולבסוף העביר את הכסף אליהם. הוא היה יסודי בעבודתו, ורכש לעצמו ולביתו שם טוב בחצר המלך. בזכות מעכשיו הבית נהפך לבית עשיר ומוכר, שלא הדיר את רגלו מאף אירוע או נשף חשוב.
לפני 120 שנה המצב השתנה. הרוזן דקלאן סיליה ידע על העסקה של סבו, וחשד שהגרוע מכל עומד להגיע על הכפר. למזלו הוא הצליח להתברג לתפקיד מפתח בחצר המלך, ולקבל נחלה שהייתה קרובה יותר לבירה. הוא העניק את האחוזה בכפר סולווד לכתר, והעביר את עצמו ואת משפחתו לנחלה החדשה.
כחצי שנה לאחר שסיליה עזב התחילה בעיית השדים בכפר. ככל הנראה בזמן הכרייה פגעו הכורים בשער עתיק ופתחו סדק לעולם אפל יותר- עולם שבו יצורי הלילה מהלכים על פני האדמה, והם החלו לזלוג אל העולם הזה. למרות זאת, הכתר דרש את המשך הכרייה. לא עניין אותו מניין העבדים שנהרגו במכרות, והוא שלח עוד ועוד אנשים בשביל לכרות את הסולריום היקר…
כ3 שנים לאחר מכן נולדה לרוזן סיליה בת יחידה והרוזנת סיליה מתה זמן קצר לאחר מכן.
10 שנים אחרי שעזב את סולווד הרוזן סיליה מת ב"קרב הצוק השבור" המפורסם, תחת פיקודו של הבן הבכור והיורש של הדוכס ברנהארד. בו בזמן בעיר הבירה התגלו מסמכים שהראו על שחיתויות ובגידה שהרוזן ביצע, האדמות נלקחו ממנו וגם עושרה של המשפחה. אחיו הוצאו להורג וכל מה שנשאר מהמשפחה המפוארת היה ביתו של הרוזן שהשאיר מאחור בסולווד וילדה שמלאו לה באותו הזמן 7 שנים. הילדה אומצה ע"י משפחת ברנהארד שדאגה לכל צרכיה.
מאז, האחוזה בסולווד מאוכלסת ע"י ברונים תורנים שעושים את העבודה הפקידותית והבירוקרטית בכפר שכוח אל המותקף ע"י שדים. במשך 20 שנה הכתר החליף מידי תקופה את האציל שאכלס את האחוזה אבל כל עוד המיסים זרמו הכתר לא ממש התעניין בנעשה בעיירה.
לפני 100 שנה – סולווד 1
הכפר סולווד הושמד כליל. לאחר ניסיונות רבים ציידי המפלצות ותושבי הכפר סגרו את השער במכרה, אך מלך השדים שרד. לאחר מכן תושבי הכפר, בעזרת כוהני סולריס שרפו את ליבו של מלך השדים. או שלפחות זה מה שהם חשבו.
הכפר נשרף בנסיבות מסתוריות. היחידים ששרדו היו האצילים ומכשפות האלייזה. לא נשאר אף אחד שטען אחרת: האסון שפקד את הכפר נגרם ע"י השדים. השדים שפגעו ברכושו של הכתר.
ישנה שמועה שהאלכימיים מקומיים הצליחו לזקק דם שדים ולחקור אותו, אבל למשחק בכאלה כוחות תמיד יש מחיר.
לפני 40 שנה – הקמת העיירה סולווד מחדש ע"י הכתר.
לינד שקעה שוב במלחמות והסיפורים על הסולריום צצו ועלו. סיפורים ואגדות על המתכת שהחרבות החזקות ביותר נוצרו ממנה. הכתר החליט להקים מחדש את המכרות, ואת הכפר שהיה קשור אליהן. המתכת שהייתה שמורה ברשות הכתר החלה להגמר מאד מהר, והוחלט שזה הזמן לחדש את ההספקה, למרות שהתגלותה של המתכת האגדית יגרום לדם רב להשפך בשנית. זה המחיר שהכתר היה מוכן לשלם בשביל לנצח במלחמה.
הכפר סולווד הוקם מחדש, אבל כמו בימים עברו החיים שם לא היו קלים. תופעות מוזרות ומיתות מוזרות פקדו אותו. הכתר שילם כל עוד הסולריום זרם, וכך שוב החל גלגל המוות של האסירים, העבדים ושבויי המלחמה שמתו במכרות, וכיסם של האצילים שפיקדו על הכפר הלך ותפח.
לפני 23 שנה – החמרת בעיירת הרוחות בסולווד.
לפני 21 שנה – מינויו של הברון אוליבר כמושל העיירה.
לפני 20 שנה – הפסקת בעיות הרוחות בעיירה.
לפני חצי שנה – ליל הרוחות, חצי שנה לפני המשחק.
(כל זה מסוכם ב"טיזר למשחק" וב"על מה המשחק")