סיפור הבריאה:
בראשית הימים סולאריס ברא את העולם הדומם, החי ואת האדם ברא בצלמו. לאחר שראה סולאריס את זוועות האדם הבין שגם בו יש רוע, סולאריס פיצל מעצמו את הרוע השוכן בו ובכך ברא את לונאר.
לונאר היה השתקפותו ההפוכה של סולאריס, תחילה לונאר שכנע את סולאריס, שהם יכולים לעבוד ביחד אך לאט לאט סולאריס הבין שלונאר מנסה להשחית אותו ועל כך גירש סולאריס את לונאר אל החושך.
לאחר מכן סולאריס התחיל לברוא בריות שמימיות שאין בהן רע להן אנחנו קוראים מלאכים, הוא חילק להם תפקידים במעשי השמיים והבריאה שיעזרו לו במלאכתו. לונאר בצללים קינא בסולאריס והחל לברוא בריות של תועבה עשויות חטאים בצלמם של המלאכים של סולאריס, להם אנחנו קוראים שדים.
כשסולאריס גילה על הבריאות של לונאר פרצה מלחמה בין שמיים לארץ. יושבי ארץ הכירו אותה כעידן הקרח, התפרצות הרי געש בכל העולם, מטחי מטאורים…
לבסוף לונאר הצליח ליצור חומה בין הארץ לשמים וכלא את סולאריס והמלאכים מחוץ לארץ ואת עצמו והשדים בתוך ארץ.
סולאריס לא ויתר ובחטא[a] נתן לבני האדם להשתמש בכוח האלוהי ובכך קמה דת סולאריס. השדים חיו בחשכה, פחדו לצאת לאור, אל היום, התגלו מעט ופעלו מעט אך 20 שנה לפני זמן המשחק דברים השתנו, סולאריס נעלם באירוע שלדורות נקרא הלילה הארוך, מאותו רגע יותר ויותר יצורי לילה התחילו לזחול אל האור, שדים התחילו להופיע לעיטים יותר קרובות.
בשל גל יצורי הלילה הוקם גוף, האינקוויזיציה שמטרתו לחסל את הנגיפים מעל פני האדמה אך ללא העזרה של סולאריס המשימה הזו נהיית יותר ויתר קשה מיום ליום.
סולאריס:
סולאריס הוא האל אחד והיחיד שברא הכל, הוא כולו טוב ומייצג את כל מעלות האדם, בעיני דת סולאריס כל אדם צריך לשאוף להיות כמו סולאריס. סולאריס דיבר והנחה את דת סולאריס מהקמתה ועד היעלמותו בכך שתמיד תיקשר רק עם ראש הדת שנקרא סולריאן. סולאריס נתן למאמיני דת סולאריס להשתמש בכוחו על מנת להלחם בשדים אך היו שהשתמשו בכוח לתועלת אישית, סולאריס ראה בהם טומאה שהם החדירו לכוח שלו ואליו ועל כך הורה לחסלם.
לאחר היעלמות סולאריס בלילה הארוך הייתה בהלה בדת סולאריס. כוחותיהם של המאמינים הוחלשו משמעותית ואירעה הפיכה בצמרת הדת. ראשית הואשמו פלגים מסויימים בדת ועל כן שרפו אותם ואת משפחותיהם ואת כתביהם בטענה לכפירה. עם אותם פלגים העלו על המוקד גם את צמרת השלטון ואת כל כתביהם ועל כן לא ידוע האם באמת היו אשמים או שמישהו ניצל את היעלמותו של סולאריס למטרותיו האישיות. לאחר כ20 שנה מהיעלמותו של סולאריס בניסיון לחזק את היכולות והטקסים של דת סולאריס התגלתה יכולת להשתמש במקור כוח חזק שהיה עוצמתי בהרבה ממה שהכירו. מיד עם גילוי מקור הכוח עלו האשמות שמדובר בכוחו של לונאר עקב סממנים של השפעות שנבעו מטקסים שהשתמשו בכוח הזה. היה מאבק רועש בתוך דת סולאריס על שימוש באותו מקור כוח ולבסוף הוחלט לא לגעת באותו מקור כוח, מחשש לכך שמדובר בכוחו של לונאר אשר מטמא את מאמיני סולאריס אך ישנם עדיין מעט אשר משתמשים וחוקרים את אותו מקור כוח בסתר, יש שמועות שאפילו בצמרת השלטון יש שימוש בכוח הזה.
לונאר:
לונאר, (או בשמו האחר, לילה) הוא העתק המראה ההפוך של סולאריס, לא הרבה ידוע עליו, לא ברור אם כמו בניו השדים הוא ישות מוצקה או שכמו החצי השני שלו – סולאריס – הוא ישות מטפיזית. לא ידוע איפה הוא, אף על פי שהוא אמור להיות יחד עם בניו על ארץ אין אזכור לו בשום תיעוד היסטורי או דתי פרט לכתבי הבריאה. יש הטוענים שהוא ישן בבטן האדמה וביום שהוא יתעורר יושמד העולם ויתחיל הארמגדון, יש הטוענים שסולאריס חיסל אותו במלחמה לפני שנוצרה ההפרדה בין השמיים לארץ, יש הטוענים שסולאריס ולונאר התאחדו ולכן סולאריס כביכול לנעלם. האמת לא ידועה לאף אחד והשמועות הן בסך הכל כמו רוח שנושבת חרישית במסדרונות המעגל הסגור של דת האל סולאריס.
מלאכים:
המלאכים, הם ישויות שמימיות מטפיזיות (אין להם גוף מוצק ולעולם לא יהיה להם) שניחנות רק בתכונות טובות, כלומר באישיות שלהם יש להם חלק משבעת המעלות (ההפך משבעת החטאים) צניעות, נדיבות, סובלנות, ענוה, חסד, מתינות וחריצות. לכל מלאך יש שני שמות, את השם שבו הוא ידוע בציבור והשם האמתי שלו. שמט האמיתי של מלאך הוא סודי כיוון שכל מי שאומר אותו יכול לפקוד על אותו מלאך. למלאכים יש היררכיה פנימית לפי הכוח שלהם ותחום האחריות שלהם, מלאכים נוטים לא לרצות להתעסק ולדבר עם בני האדם כיוון שבמעשיהם של בני האדם תמיד יש מידה של רוע, המלאכים לא רוצים לעזור לכל מעשה שמערב רוע ופוחדים להיטמא ולהפוך לבני חושך אך הם כן עוזרים לבני האדם במגע עדין, בלתי מורגש, של יד מכוונת.
שדים:
שדים, בני הלילה, מפלצות, שעירים, לבני האדם יש הרבה שמות בשביליהם, הם יצורים חומריים בלבד, אין להם נשמה. "הטהורים" מביניהם נוצרו בדמות המלאכים אך הם מראה הפוכה להם, בעוד מלאכים מיצגים את שבעת המעלות שדים עשויים מחטאים תאוות בצע, זעם, גאווה, קנאה, זללנות ועצלות. גם לשדים יש שני שמות, אחד שמו האמיתי ואחד שם שמוכר בפני רבים. בניגוד למלאכים, לונאר לא נתן לשדים תפקידים, הוא הכין אותם מתוך קנאה ולא לשם מטרה ועל כן כל אחד מהם חופשי לעשות כרצונו. בימי קדם כשהשדים הטהורים היו צעירים הם היו מהלכים על הארץ ומשחיטים אנשים, שוכבים עם נשים ומשתמשים בכוח שלהם כדי להפוך למלכים ומנהיגים על קבוצות בני אדם. סביב חלק מהשדים הוקמו כתות. עם הזמן חלק מהשדים מתו, רובם הלכו להתחבא או לחקור את העולם הרחק מבני האדם, מעטים שעדיין הולכים בין בני האדם אך אלה השדים הטהורים, הצאצאים החצי האנושיים שלהם הם השדים הנפוצים והמוכרים והם מופיעים יותר ויותר בכמויות גדולות יותר ויותר עם חלוף הזמן. ביום שדים טהורים חלשים וצורתם האמתית נחשפת אך בלילה הם מסוגלים להיראות כמו בני אדם, בניגוד לדעה הרווחת (חשוב מאוד כי ככה רוב אנשי הדת ובני אדם חושבים ועל זה מבוססים סיפורים רבים) שדים טהורים נראים כמעט אנושיים אך עם כמה שינויים כמו קרניים, עיניים בוערות\אדומות\שחורות, שיער אדום, ניבים וכו'… השדים הלא טהורים בניגוד לטהורים לא אחידים בחוקיות עליהם ויש כאלה שאפשר לשייך לקבוצה מסוימת ויש כאלה שהם ייחודים. יש כאלה שיכולים להיות ערים רק ביום, יש כאלה שתמיד נראים כמו שדים וכו'… יש הטוענים שגם מחלות נוצרו מהשדים הטהורים והם בעצם שד חלש מאוד שהוא דיבוק, מחלות הגוף הם שדים חלשים ביותר בניצחון במאבק עם האדם נכשלים בלקיחת שליטה על גופו ובכך האדם מת עם השד אך מחלות הנפש הם שד דיבוק חזק יותר שקשה יותר להתנגד לו ומסוגל להחליף את האדם ולקחת שליטה על גופו.
מלכי הלילה – מלכי הלילה הם השדים החזקים ביותר שלונאר יצר. ישנם 7 מלכי לילה, מלכי הלילה הם המקבילים לשרפים בכוחם. כל אחד ממלכי הלילה מייצג בהתגלמותו את אחד מהחטאים של לונאר. מלכי הלילה הם אלים על פני האדמה בכוחם, סיפורים מספרים שצורתם אדירה כהרים, עצי ענק או מפלצות אדירות, חלק טוענים שכוחם כל כך רחוק מבני האדם שהם לא מסוגלים לדבר בשפה משותפת אף על פי שאותם שדים אינטליגנטים בהרבה מבני האדם, אחרים הקימו דתות וכתות לסגידה לאותם יצורי לילה כבירים בטענה שהם יכולים לתקשר איתם ושאותם שדים מזרימים דרכם אנרגיה ונותנים להם כוחות.
כיום אין אף אדם שטוען שראה פיזית את אותם יצורי לילה נשגבים אך ישנן עדיין כתות הסוגדות להם. חלק מהכתות עיוותו את הסיפורים והשמות עד שלא נשארה שום חפיפה בין השניים.
נסיכי הלילה – נסיכי הלילה הם שדים אדירי כוח שמקבילים בכוחם לחשמלים, ישנם 9 נסיכי לילה. לאורך ההיסטוריה כשהופיעו יצורי לילה אלה ההופעה שלהם תמיד הייתה מלווה באסונות טבע, רצח המוני ומגפות. הסיפורים על נסיכי הלילה מספרים שהם היו ניזונים מבני אדם ובמיוחד מדמם, הם לא היו מסוגלים לאכול אוכל רגיל או שלא רצו, בנוסף מספרים עליהם שהם אהבו לאכול שדים אחרים ושהיו מתחזקים מכך. לפי הסיפורים בכוחם היה לפוצץ מבנים באגרוף, לשלוט במוחות של עשרות אנשים, לעוף, לשלוט באיתני טבע, שליטה באזורי טבע שלמים ובחיות שבהם, לגרום למחלות המוניות ובהלות המוניות ועורם היה קשיח כשריון פלדה. גם להם אין אזכור בימנו אנו ואין אדם שטוען שראה אותם. הסיפורים מספרים שהם כולם ישנים במקדשי ענק שנשכחו מתחת לאדמה, על פסגות הרים ובלב יערות ענק והתעוררות של כל אחד מהם תוביל לרצף נוסף של אסונות בקנה מידה עולמי.
דוכסי הלילה – דוכסי הלילה הם שדים אדירים שכוחם מקביל לאלו של מלאכי העליון, ישנם 12 דוכסי לילה. דוכסי הלילה דומים מאוד לנסיכי הלילה אך חלשים בהרבה. לאורך ההיסטוריה דוכסי הלילה אהבו לקחת תפקידי מפתח בחברה האנושית, בין היתר שליטה באוכלוסיה כגיבורי מלחמות, קיסרים ידועים, מלכים, קוסמים רבי עצמה, שליטי עולם תחתון… הסיפורים אומרים שדוכסי הלילה ניזונים מדם בלבד ובעוד הם מסוגלים לחיות על דם חיות הם מעדיפים דם אדם, בנוסף גם הם מסוגלים לקחת את כוחם של שדים אחרים בכך שהם שותים אותם עד שהם הורגים אותם. הסיפורים מספרים שלכל דוכס לילה היה טרף ספציפי אהוב (לדוגמה ילדים, פושעים, אנשים עשירים, נשים וכו'…) אזכורם של דוכסי הלילה הוא רק בסיפורי דת על נביאים וציידי השדים המפורסמים בתבל.
ברוני לילה – ברוני לילה הם שדים שעצמתם מקבילה למלאכים, ישנם 16 ברוני לילה. ברוני הלילה הם המשפיעים ביותר על בני האדם מבחינת הקדמה. לאורך ההיסטוריה הם לקחו שורה של תפקידים בתור קוסמים פורצי דרך, אלכימיים פורצי דרך, נפחים מבריקים, אמני לחימה שהמציאו הרבה שיטות לחימה וראשי כתות. הם ידועים בתור שדים שאהבו להתמזג בחברה האנושית אך רצו לשנות אותה, הם לא אהבו את מנהגיהם של בני האדם ואורך חייהם, כל הופעה של שד כזה נחשבת מהפכנית באיזשהו תחום אצל בני האדם. לפי הסיפורים אותם אישים שנטענו להיות למעשה ברוני לילה הדגימו קווי אישיות דומים- זעם, שתלטנות, דריסה של אנשים אחרים ותחרותיות. לפי הסיפורים ברוני לילה היו מסוגלים לשלוט בלהקות של חיות, להפנט בני אדם ולשלוט במוחם, לתעתע בזיכרונות, לשנות צורה וכו'… ברוני הלילה ניזונים מאותו אוכל שבני אדם ניזונים ממנו אך בשר אדם מחדד את חושיהם מחזק את גופם וגורם לריפוי מהיר. לאורך ההיסטוריה נטען על מספר מצומצם של אנשים משפיעים שהיו ברוני לילה, אך כיום לא ידוע בוודאות על נוכחותם של ברוני הלילה.
אבירי הלילה – ברוני הלילה הם הנחותים בשדים האמתיים אף על פי שהם חזקים מבני אדם פי כמה מונים. ישנם 28 אבירי לילה והם מקבילים בכוחם לכרובים. לאבירי הלילה יש את ההשפעה הגדולה ביותר על בני אדם מאשר כל שאר אחיהם השדים, בנוסף הם השדים היחידים שאפשר להגדיר ממש שיש להם רגשות כמו שבני אדם מגדירים אותם, לאחיהם השדים ישנם רגשות אך הם חייזריים לבני האדם ולא מובנים להם. לאורך ההיסטוריה אבירי הלילה התחרו בבני האדם על כוח, כשבני האדם מתארים לעצמם שד בחזות אדם בתפקיד ראש העיר הם למעשה חושבים על אבירי לילה. הרצון המרכזי של אבירי הלילה הוא כוח ושליטה על בני אדם ובכך הם מפוזרים ברחבי העולם מעורבבים בציוויליזציה האנושית בשלל תפקידי שליט ופיקוד שונים, אנשי שד חשובים, ראשי עיר, ראשי מדינות, מצביאים ושאר תפקידים מרכזיים. כיום כלל אבירי הלילה עדיין נמצאים בתפקידי מפתח בין בני האדם אך לא ידוע בדמות מי הם והם יודעים טוב מאוד שאם זהותם תתגלה יחסלו אותם.
האינקוויזיציה:
בתפקיד הבכיר ביותר באינקווזיציה עומד האינקוויזטור הראשי, לו הוא ממנה יד ימין לתפקיד הפלאדין הראשי, בניגוד למבנה ההיררכי של של הכוהנים באינקווזיציה מתחת לאינקווזיטור הראשי מבחינת מעמד יש את חוקרי הנסתר שמתחלקים לפלאדינים ולחוקרים ותחתיהם כל השאר. ישנם הפלאדינים שנחשבים הסמל והחזית של האינקווזיציה, יש את הנזירים שזה תפקיד שבדרך כלל לוקח אותם אדם אשר לא יכול להיות כוהן מטעם מעמד נחות או אדם אשר רוצה להיות מלומד אך בחזית, יש את המענים אשר נחשבים לתפקיד הנחות ביותר בשל סיפורי הזוועה על מעשיהם לאסירים וישנם בודדים אשר נקבע להם תפקיד ייחודי ובלתי מוגדר לחלוטין לפי צורך או הזדמנות, תפקיד ייחודי כזה הוא משהו מאוד טוב או מאוד רע אך אף פעם לא באמצע.
לרוב נבחר האינקוויזטור הבא מתוך הפלאדינים אך ישנם מקרים בהם נבחר אדם בעל תפקיד ייחודי שהיה מרשים במיוחד.
פלאדין: כשמילים של חוקר אינקוויזיציה פשוט לא מספיקות אז צריך להשתמש בכוח פיזי. תפקיד החזית, לוחמים בשם האל אשר מטרתם היחידה היא לגרש רוע.
חוקרים*: אנשים אשר חוקרים מקרים מקושרים לשדים ועל טבעי, כמו גם פשעים שבוצעו נגד הכנסייה.
רשמים ומחפשי הנסתר: אנשים מלומדים או חכמים אשר חוקרים את נסתרות העולם ורושמים הכל, מתעדים את ניסיו של סולאריס והכוהנים הדגולים, בעיקר עסוקים בחקר ומציאת פריטי קדושה של הדת או כתבים עתיקים.
מענים: רוב המענים הם אנשים פשוטים שהגיעו מהעם ויש להם נטיה לסדיסטיות. מעטים האצילים שהופכים למענים בשל הביקורת השלילית של התפקיד, אותם אצילים הולכים לתפקיד כזה מתוך תשוקה עמוקה להסבת כאב או בגלל סיבות פוליטיות כמו עונש תחליפי לגלות. אנשים שעברו במרתפי האינקווזיציה מספרים שמענים וותיקים עלולים להיות יותר מפחידים משדים ובלי לומר מילה יכולים להוציא מאדם מידע, לא מעט אנשים כאלה שעברו במרתפים מאחורי גב האינקווזיציה טוענים שהאינקווזיציה באמת נותנת לשדים להיות המענים שלהם.
נזירים: הלוחשים לאל, אלה אשר מתפללים הכי חזק לאל סולאריס, יודעים לקלל את אויבי הדת בקללות נוראיות, וכמובן שיודעים לטהר לבו של כל חוטא. כוהני דת סולאריס לא אוהבים את הנזירים, הם טוענים שזה מוזיל את מעמד הדת ושהנזירים הם לא התקבלו להיות כוהנים כיוון שהם אנשים רפי שכל.
ייחודיים: תפקיד אחד או שתיים מסוגו אשר נועד לבצע עבודה ספציפית או מיוחדת, לדוגמא צייד מכשפות אשר נקרא במיוחד רק כדי לחסל מכשפה מסוכנת, אך רק בזה הוא מתמחה – לחסל מכשפות, לכן אינם נדרשים יותר מאחד או שניים כאלו.
* פלאדין ומחפשי הנסתר יכולים להיות גם חוקרים
ההיררכיה של דת סולאריס:
בראש הדת עומד הכהן הראשי של הדת הנקרא סולריאן, תחתיו יש שלושה בכירים שנקראים האימפיריום, תחתם יש את הקרדינל שבו יש 50 בישופים נבחרים, תחתם יש בישופים ותחתם כוהני סולאריס פשוטים.
בכל פעם שיש פחות מ3 בכירים סולריאן בוחר מישהו מה50 בישופים בקרדינל למלא את מקומו.
בכל פעם שסולריאן מת על האימפיריום לבחור מי מבניהם יהיה סולריאן הבא. לא ידוע איך הם בוחרים מי יהיה הסולריאן והמידע הזה נשאר מאז ומעולם שמור באימפיריום. את הבישופים בקרדינל בוחרים האימפיריום באישור סולריאן. כדי להתמנות לבישופ הקרדינל צריך לבחור בכהן סולאריס להיות אחד לאחר שאחד אחר מת והאימפיריום צריך לאשר לכהן להפוך לבישופ. וכדי להיות כהן סולאריס צריך שבישופ יקח את האדם שרוצה בתפקיד תחתיו. מתחת לכהן סולאריס יש שוליות אשר הם עבדים או אנשים שרוצים להיות כוהנים אבל מעמדם לא נותן להם.
הפעם היחידה בהיסטוריה שהאימפיריום וסולריאן לא נבחרו בדרך המקובלת הייתה בלילה הארוך, בו ארבעה בישופים מהקרדינל מינו את עצמם לאימפיריום וסולריאן.
סולריאן:
כשסולריאן חדש נבחר הוא נוטש את שמו הקודם ולוקח על עצמו את השם סולריאן ואינו יוצא עוד משטח המקדש המרכזי בעיר הבירה. תפקידו המקורי של סולריאן היה להעביר את מסריו של סולאריס אך לאחר העלמות סולאריס תפקיד סולריאן נהיה יותר פוליטי בכך שהוא שולט בדת סולאריס לפי רעות עיניו. לפני הלילה הארוך בחירת סולריאן היה תפקידו של סולאריס ולא של האימפיריום.
סולריאן הוא בראש הדת סולאריס אך הוא אחראי גם על האינקוויזיצה וכל פעם שאין ראש אינקוויזיציה הוא בוחר את הבא בתור
הלילה הארוך:
השם שניתן לאירוע שקרה לפני 20 שנה בו סולאריס ניתק קשר מסולריאן, הלילה הארוך מקושר לאירועים גדולים נוספים שקרו סמוך לניתוק הקשר מסולריאן כמו החלשות כוח דת סולאריס, ההפיכה בשלטון והקמת האינקווזיציה. צמרת הדת נתגלו כחוטאים ועל כך נענשו כלל אנשי דת סולאריס והוחלש כוחם ובשל כך התבצע טיהור בית וכל החוטאים בדת הועלו על המוקד. הסולריאן שהעלו על המוקד נקרא לפני תפקידו כסולריאן נוריאל טרמיין, האימפיריום שלו נקראו ברונהילדה טרמיין, אייגיר טרמיין ואוליבר טרמיין. לאחר הלילה הארוך דמיאן ברנהארד הכתיר את עצמו לסולריאן החדש והציב באימפיריום את פונהוס ברנהארד, מלפז ברנהארד ובוקרוג סיליה.
בסוף הלילה הארוך יצא הסולאריאן החדש אל אנשי הכנסייה והסביר כי ניתוק הקשר לסולאריס היא באשמת הסולאריאן הקודם והאימפיריום שלו שבצעו טקס שהשפעותיו שגרם לסולאריס לנתק קשר. לאחר הלילה הארוך נגמרה תקופת "הדת שבעל-פה" והגיע תקופת "הדת שבכתב" שהשינוי המרכזי הוא שכיוון שסולאריס לא מכתיב חוקים חדשים לא נוספים חוקים חדשים לדת אלא מוציאים חוקים חדשים מתוך למידה מעמיקה של .החוקים והכתבים הקיימים
זרמים בדת סולאריס:
שמרנים – הזרם הגדול ביותר, השמרנים מאמינים שסולאריס ניתק קשר כיוון שבני האדם עשו יותר מידי חטאים ועל כן בני האדם הם היחידים שיכולים להחזיר את הקשר אל סולאריס בעזרת הקרבת החוטאים הגדולים לסולאריס והפסקת החטאים של בני האדם, הם מאמינים באירוע הפוניקס, אירוע אחרית הימים בצורה הקלאסית ביותר שלו. הם נחשבים יותר אדוקים מהאנג'ליקנים אבל פחות אדוקים מהגנוסטים, בנוסף הם נוטעים לבצע את חוקי דת סולאריס יותר ברוחם של המילים ולא בפירוש המילולי כמו זרם הגנוסטים. כמעט תמיד את התפקידים הכי גבוהים הקרדינל, האימפיריום וסולאריאן מאישים זרם השמרנים, הם נחשבים פחות שנואים על ידי האצולה הגבוהה אך יותר שנואים על ידי האצולה הנמוכה, כמו כן השמרנים הם מהווים את תיאור הכהן האיקוני ועל כן הם גם הזרם המועדף על פשוטי העם
אנג'ליקנים – הזרם השני בגודלו, האנג'ליקנים מאמינים שסולאריס ניתק קשר מסולריאן כדי לתת לבני האדם מרחב להתפתח ולשגשג ועל כן הראיה שלהם על אירוע הפניקס היא השונה ביותר משאר הזרמים ועל-פיה אירוע הפניקס הוא למעשה אירוע התעלות רוחנית המונית של כל בני האדם שישארו לצורה גבוהה וטהורה יותר שהיא מלאכים, האנג'ליקנים נחשבים הזרם הכי פחות אדוק בכללים הכתובים ורואה אותם יותר כקווים מנחים של טעויות עבר של אנשי הדת והזהרות של סולאריס, זרם האנג'ליקים הוא הזרם החוקר של הדת, הם מובילים גם בתחום האלכימיה וגם בתחום הכהונה והקסם והם היחידים שחוקרים ומנסים להפוך אנשים למלאכים כדי לקדם את החזון שלהם לאירוע הפניקס. האנג'ליקנים לרוב לא עוסקים בחלק הפוליטי והייצוגי של הדת ובעיקר ממלאים תפקידים חוקרים של כוהנים פשוטים. האצולה הגבוהה הכי מעדיפה את הזרם הזה, גם האצולה הנמוכה נוטת לא לשנוא את הזרם אך זה הזרם השנוא ביותר על ידי פשוטי העם.
גנוסטים – הזרם הראשי הקטן ביותר בדת סולאריס, כמות המאמינים בזרם זה גם קטנה משמעותית מזרם האנג'ליקנים והשמרנים. לפי תפיסת הגנוסטים סולאריס ניתק קשר מסולריאן בשל זעמו על בני האדם וטומאתם, לפי ראיתם באירוע הפניקס סולאריס ישמיד גם את בני האדם החוטאים. הגנוסטים נחשבים הזרם האדוק ביותר, הם קשים בשפיטה ובמשמעת, הם לוקחים את החוקים באופן מאוד מילולי ומלא, זרם הגנוסטים הוא הזרם המטיף של הדת, רוב מטיפי הדת מגיעים מהזרם הזה, הם לא נוטים לתת הנחות גם לא לאצילים, הגנוסטים נוטים לקחת תפקידים של בישופים וכהני דת בכפרים וערים קטנות. האצולה הגבוהה הכי שונאת את הזרם הזה אך האצולה הנמוכה הכי אוהבת את הזרם כיוון שהוא מציב סדר בפשוטי העם, פשוטי העם נוטים בעיקר לפחד מהגנוסטים.