יומן אלכימאית הכפר.

/יומן אלכימאית הכפר.
יומן אלכימאית הכפר. 2017-12-16T16:08:26+00:00

יומן אלכימאית הכפר.
לפני שבוע קיבלנו את ההודעה שהמלך שולח משלחות כדי לעזור לנו עם בעיית השדים שלנו… אם לומר לכם את האמת… לא באמת הינו צריכים אותם.

הצלחנו לעלות על איזה פיתוח של נסיוב שיכול לרפא פציעות… יותר חזק מאור קומומיל.
המתכון רשום בהמשך.
הגיע אלינו בחור מהמסדר עם פציעה חמורה, בנוסף לפגיעה מהנבוט של השד, עוד איזה 3 שדים נשכו אותו ושרטו אותו.
לקחתי דגימת דם, סינטוז קצר הוכיח לי שיש לו רעל שדים בדם… טוב ננסה את הנסיוב החדש, לקחנו כאן סיכון קטן, הרעלת מתכות עדיפה על הרעלת שדים.
תומאס הכין לי שיקוי ריפוי בזמן שנתתי לו את הנסיוב.
הוא התחיל להתפתל על המיטה ולגסוס… 30 שניות… לא יותר מזה, נתנו לו את השיקוי ריפוי. הבחור חזר לחיים מקיא את הנשמה שלו… מצוין, כל הרעל בחוץ. לקחתי דגימת דם נוספת, הדם נקי… אין הרעלת שדים או מתכות בדם.
הבחור חי והפציעות שלו נסגרו.
זה גרם לרעיון לצוץ במוחי… האם הדם של השדים מגיב למתכות?
הרי כשאנחנו מערבבים אסולריום יחד עם מגנזיום וחומצת זרחן זה פוגע בהם קשה.
שכנעתי אחד מהלוחמים להביא לי דם טרי של שד.
קיבלתי מנה נכבדה של דם, התחלתי לחקור את הנושא… כמובן שאסולריום אני לא הערבב עם הדם… לא חוזרים על הטעות הזו שוב.
שעות של מחקר אל תוך הלילה ומצאתי את התרכובת של המתכות שיכולה להשמיד את הלב של השדים שבערב הצלחנו למצוא.
בבוקר גיליתי שהתינוק של הלנה כבר לא בדיוק אנושי… חקרתי את הנושא לעומק… הצלחתי לקחתי ממנו טיפה דם, ערבבתי לתוכו אור קומומיל… הדם פשוט שאב את השיקוי כמו מערבולת. עלתה בי מחשבה שאולי הדם יש לו תכונות ריפוי… כמובן שבדקתי קודם על עצמי לפני שאבדוק על מישהו אחר… מרחתי טיפה על היד… זה… ריפא את האזור במהירות… אבל, תטפעת לוואי, התינוק הזה חשוב לי… האם ככה מרגישה הלנה? האם ככה מרגישה אמא טרייה?
לפתע סגן ראש המסדר נכנס למעבדה כשכתפו עצם ותו לא… המכשפות גם הן הגיעו ויחד הצלחנו לרקוח איזה שיקוי מכושף שיחזיר את היד שלו למצבה הקודם.
אני לא לגמרי שלמה עם השיקוי הזה… אבל זה עבד… התופעת לוואי הרבה יותר חזקה אצלו.

הצלחנו להשמיד את הלב… אבל זה לא הכל… עדין יש משהו פועם… קטן אבל פועם… בצער רב הבנו שמדובר בתינוק.
היינו צריכים לשרוף אותו… ועשינו את זה.. הרגשתי שננעצה לי סכין בלב.
התרוקנתי מאנרגיות, גם ככה שאפתי יותר מידי אדי מתכות ביממה האחרונה… וזה גמר אותי לגמרה….
בכינו, בכינו על התינוק… שנינו מחובקים בין קהל השמחים…. בוכים על איבוד תינוק שלא שלנו…